כלי נגישות

הדפס עמוד זה
"דיוקן יהושע רבינוביץ", צייר חתן פרס ישראל לציור, פנחס ליטבינובסקי "דיוקן יהושע רבינוביץ", צייר חתן פרס ישראל לציור, פנחס ליטבינובסקי

יהושע רבינוביץ

 יהושע רבינוביץ  (1911-1979)


תולדות חיים

יהושע רבינוביץ נולד בוישנבה שבפולין ב-1911. הוא למד בגימנסיה תרבות והיה בוגר הסמינר למורים בוילנה. היה פעיל בתנועת "החלוץ" ועבד כמורה וכמנהל בבית ספר "תרבות" בוילנה.
בשנת 1934 עלה לארץ והצטרף למפלגת פועלי ארץ-ישראל (מפא"י). מ-1935 עבד במחלקה לתעשייה של המשביר המרכזי, ובנוסף לעבודתו למד בבית הספר למשפט וכלכלה בתל אביב. ב-1948 נבחר להנהלת הקואופרציה הצרכנית שבמסגרת הסתדרות העובדים הכללית. בתפקידו זה עסק בהקמת מפעלים צרכניים ושיתופיים ובהכנסת שיטות שיווק חדשות. רבינוביץ נבחר לראשונה למועצת עיריית תל אביב בשנת 1956. בשנת 1961 נבחר לתפקיד יו"ר ועדת הכספים וליו"ר ועדת בניין ערים, ופעל במסגרת תפקידו זה לפיתוח העיר על ידי הגדלת תקציבי הפיתוח והקמת חברות משותפות עם הממשלה וגופים ציבוריים נוספים כמו חלמיש, אחוזות החוף, אתרים, פארק הירקון, האוניברסיטה והחברה לפיתוח יפו. בשנת 1974 לאחר תום חמש שנות כהונה כראש עיריית תל אביב נתמנה לשר הבינוי בממשלת גולדה מאיר ולאחר התפטרותה מונה לשר האוצר בממשלת רבין.

הוא נפטר ב-14באוגוסט 1979. קרן תל אביב לספרות ולאמנות שיזם נקראה על שמו. שלוש שנים לאחר מותו, באוגוסט 1982, הוסב שם פארק הירקון בתל אביב ל"גני יהושע".

ראש עיריית תל-אביב - יפו (מרץ 1969 - ינואר 1974)

לאחר התפטרות מרדכי נמיר עקב מחלה קשה ב16 בפברואר 1969,בחרה מועצת העירייה ב-9 במרץ 1969 את יהושע רבינוביץ לראש עיר במקומו. בנובמבר 1969 נבחר שוב לראש העיר בבחירות למועצה ה-11.

יהושע רבינוביץ שאף להפוך את תל-אביב-יפו למרכז כלכלי, תיירותי ותרבותי ולמחוק את הפער שבין דרום העיר לצפונה. הוא הקים כ-20 חברות, תאגידים וקרנות לפיתוחה הפיזי והתרבותי של תל אביב. באמצעותן פעל לחיסול משכנות העוני ולהקמת שיכונים חדשים בעיר, לבניית אלפי יחידות דיור, בעיקר בשיכונים לזוגות צעירים ביניהם שיכון ל' בצפון. הוא הביא לידי מימוש את הקמת פארק הירקון, קידם את פרוייקט מנשייה ופרוייקט נתיבי איילון, והחל בשיפוץ הטיילת, בהקמת פארק קלור על חוף הים ובהקמת כיכר נמיר (כיכר אתרים), פרוייקטים שהסתיימו בתקופת כהונתו של יורשו בתפקיד שלמה להט. הוא פעל להקמת החברות עיר ימים, לשיקום נמל תל אביב וסביבתו והפיכתו למרכז תיירות ונופש, חברת יפו העתיקה וחברת עתידים לתעשיות עתירות מדע לרשותה העמיד שטח של כ-85 דונם בגבולה הצפוני-מזרחי של תל אביב. בנאומו במועצת העירייה עם סיום כהונתו כראש העיר ציין יהושע  רבינוביץ', כי בשנות כהונתם שלו ושל נמיר הוכפל שטחה הבנוי של תל אביב: בחמישים השנה הראשונות לקיומה (1909-1959) נבנו בתל אביב 5.5 מיליון מ"ר, ואילו ב-14 השנים הנוספות נבנו כ-6 מיליון נוספים.

יהושע רבינוביץ, שהיה מורה במקצועו, הדגיש לא אחת כי עיקר גאוותו על הפעילות החינוכית והתרבותית בעיר. הוא דאג לשיפור מערכת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, לבניית מעונות לילדים, מרכזים קהילתיים ובתי ספר, והקים את קרן תל אביב לספרות ואמנות לעידוד הצמיחה התרבותית והאומנותית. בימיו נחנך בניינו החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות, כחלק מקריית תרבות, הונחה אבן הפינה לספרייה המרכזית (בית אריאלה), נפתח המוזיאון לתולדות תל אביב ונחנך היכל הספורט ביד אליהו. הוא פעל רבות, בתחילה כסגן עיר ואח"כ כראש עיר ואף לאחר פרישתו מראשות העירייה, לפיתוח אוניברסיטת תל אביב. כשלושה חודשים לפני פטירתו נבחר ליו"ר הועד המנהל שלה.